08-6233239
Get Adobe Flash player
 בפרק הזמן שבין ההודעה על הפטירה לבין הקבורה עצמה על המשפחה להספיק לבצע משימות רבות. מקצת מן ההכנות נעשות בידי החברה קדישא, והאחרות מוטלות על המשפחה. יש אבלים שבוחרים להיעזר לביצוען בקרובי משפחה או בחברים.                                             לקריאה על מנהגי האבלות שבין הפטירה לקבורה

תיאום מועד הלוויה ומקומה

משפחתו של הנפטר זכאית לבחור בין הבאת הנפטר לקבורה במקום מגוריו כפי שרשום במרשם האוכלוסין, לבין הבאתו לקבורה במקום פטירתו. תושב ישראל שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו בלבד. ראשית יש לפנות לחברה קדישא ולתאם עמה את מועד הלוויה ואת בית העלמין שבו ייקבר הנפטר. לעתים עולים חדשים מתבקשים להמציא תעודות המוכיחות את יהדות הנפטר, למשל: תעודות לידה של הנפטר ושל אמו.החברה קדישא מתאמת את מועד הלוויה לפי לוח הזמנים שלה, אך מנסה להתחשב בהעדפת בני המשפחה. בקביעת מועד הלוויה יש להביא בחשבון את הזמן הנדרש להודיע לאנשים על הפטירה, ובהם בני משפחה בדרגה קרובה השוהים בחו"ל, ולאפשר להם להגיע ללוויה. רוב חברות הקדישא עורכות קבורה גם בשעות הערב והלילה.נוהגים לקבור סמוך למועד הפטירה, ובמידת האפשר ביום הפטירה עצמו. יש חברות קדישא המקפידות על מנהג זה וקוברות אפילו בשעת לילה מאוחרת כדי שלא "להלין את המת" (כלומר כדי שהמת לא יעבור לילה בלא קבורה). על פי המסורת היהודית השיקול המרכזי בהחלטה על מועד הקבורה הוא כבוד הנפטר: אמנם כבודו מחייב קבורה מהירה, אך חשוב גם לכבדו בליווי של רבים בדרכו האחרונה.חברות הקבורה ברחבי הארץ פועלות בימות החול בכל שעות היום, ומקצתן פועלות גם בשעות הערב המאוחרות. חברות הקבורה אינן פועלות בשבתות ובחגים: ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות, שמחת תורה, הימים הראשון והאחרון של פסח, וחג השבועות.שימו לב! אם הקבורה נערכת לפני שקיעת השמש (גם אם בדקות אחדות), יום הקבורה נחשב ליום הראשון של "השבעה", ולמעשה יושבים שישה ימים נוספים בלבד.

הוצאת רישיון קבורה

חברות הקדישא אינן מוסמכות לקבור מתים בלא רישיון קבורה ממשרד הבריאות, הנדרש לשם פיקוח על חברות הקבורה ושמירה על בריאות הציבור. במרבית המקומות דואגת החברה קדישא להוצאת הרישיון. במקרים אחרים, משרד קבלת החולים בבית החולים מטפל ברישיונות דרך הפקס, ואם הועברה הגופה למרכז הלאומי לרפואה משפטית – דואגים הם לרישיון.לעתים נדירות, במיוחד כאשר הפטירה קרתה בבית או ברחוב, הוצאת הרישיון מוטלת על בני המשפחה או נציג מטעמם. אז צריך להגיע למדור רישיונות קבורה במשרד הבריאות במחוז שאליו שייך הנפטר, ולהביא את תעודת הזהות של הנפטר והודעת פטירה מאת הרופא שקבע את המוות בשלושה עותקים מקוריים (יש לוודא ששניים יישארו בידי המשפחה). אם מד"א (מגן דוד אדום) או המשטרה הוזמנו למקום, יש לצרף גם דוח פטירה ממד"א ואישור מהמשטרה על היעדר חשד פלילי. אם תמו שעות העבודה במשרד הבריאות והלוויה עתידה להיערך באותו יום – אפשר להיעזר בחברה קדישא, בחדר מיון של בית החולים או במספר טלפון למקרי חירום שעל דלת הסניף של משרד הבריאות. הנפקת הרישיון אינה כרוכה בתשלום.                                                 לרשימת מדורי רישיונות הקבורה בלשכות הבריאות המחוזיות

החלטה בנוגע לאופן הקבורה

על בחירת חלקת הקבורה משפיעים הן שיקולי מקום וצפיפות והן שיקולים הקשורים להשתייכותם העדתית או החברתית של הנפטר ומשפחתו. יש בתי עלמין המייחדים חלקות שונות לעדות ישראל או לאגודות חברתיות (למשל חלקות לוותיקי ההגנה והאצ"ל) וכן לקבורה בעלת מאפיינים מיוחדים, כדוגמת קבורת תינוקות או עוּבָּרים, קבורת אנשים שיש ספק ביהדותם, קבורת מתאבדים או קבורת חסרי דת. חיילים נקברים בחלקות צבאיות מיוחדות.בבתי עלמין רבים נהוג היום לקבור את הנפטרים ב"קבורה רוויה", החוסכת בשטח צמוד קרקע. קבורה רוויה היא שם כולל למספר שיטות קבורה המתבצעות על פי כל כללי ההלכה היהודית ומשמשות גם בבתי עלמין ברחבי העולם. המעבר ל"קבורה רוויה" טומן בחובו יתרונות סביבתיים וכלכליים – לדורנו ולדורות הבאים.לעתים החברה קדישא מציעה למשפחה לבחור בין כמה אפשרויות, אך לא תמיד מתאפשר לה לעשות זאת. משפחה שמסרבת לקבור את הנפטר באחת מהאפשרויות שהוצעו לה מתבקשת לשאת בעלות של רכישת החלקה.

שיטות הקבורה הנהוגות כיום:

קבורת שדה – שיטת הקבורה המוכרת, ובה הנפטר נקבר בחלקת קבר פרטית תחת כיפת השמים. קבורה בקומות – קבורה הנעשית בכמה מפלסים הנתמכים בעמודים. היא נראית כקבורה רגילה באדמה, בחלקות קבורה אישיות, שמעל כל אחת מהן המצבה שלה, אבל רק המפלס העליון הוא תחת כיפת השמים. קבורה בכוכים – בקבורה זו הנפטרים מונחים זה מעל זה, ואדמה מפרידה ביניהם. המבקרים אינם יכולים לנוע בין מצבות נפרדות, היות שחזיתות הקברים מחוברות ויוצרות מעין קיר זיכרון אחד מרוצף מצבות. יתרונותיה, מלבד ניצול המקום, הם העלות הנמוכה והמיקום הנוח, בדרך כלל ליד הכניסה לבית העלמין. קבורת מכפלה – שיטה של קבורה זוגית. הקבר נחפר לעומק רב מן הרגיל, המאפשר לשכן בו שני מתים, זה מעל זה, אשר מופרדים זה מזה בבלוקים ובאדמה, ומעליהם מצבה משותפת. צורת קבורה זו נעשית בהדרגה למקובלת ביותר ומתאימה למקרים שבהם נפטרו בני זוג יחד או למקרים שבהם בעת קבורת אדם מבקש בן זוגו לרכוש גם לעצמו חלקת קבר צמודה בתשלום. עם זאת יש לציין כי אין מניעה, הלכתית או חוקית, לקבור בצורה זו גם שני נפטרים זרים.                                                                                                 להרחבה על אופן הקבורה במקרים מיוחדים

רכישת חלקת קבר סמוך לנפטר

החלטה בדבר רכישת חלקת קבר סמוכה עבור בן משפחה חי אינה צריכה בדרך כלל להתקבל בשלב של קבורת הנפטר, והחברה קדישא מחויבת לשמרה עבור המשפחה לפחות 45 ימים. עם זאת במקומות שבהם שטחי הקבורה הפנויים מצומצמים מאוד, ייתכן שהמשפחה תידרש להחליט עוד לפני מעמד הקבורה אם ברצונה לרכוש חלקה צמודה או אם ברצונה ב"קבורה זוגית" עבור בן או בת הזוג.                                    למידע מפורט על העלויות הכרוכות בקבורה

תיאומים נוספים

בעת הפנייה לחברה קדישא לתיאום הקבורה כדאי לבדוק עניינים נוספים: "מניין" ללוויה – אם יש חשש כי לא יגיעו ללוויה עשרה גברים יהודים מעל גיל 13 וחשוב לאבלים לומר קדיש – כדאי לברר אם תוכל החברה קדישא לדאוג למניין (בתשלום). משפחת כהנים – על פי ההלכה היהודית נאסר על כהנים להיטמא למתים שאינם ממשפחתם הקרובה, ועל כן נוהגים כהנים (זכרים) שלא להיכנס למעמקי בית העלמין. לכן, אם משפחת האבלים היא משפחת כהנים – חשוב ליידע בכך מראש את אנשי החברה קדישא, כדי שיוכלו לנסות ולאתר חלקת קבר ליד שבילי מעבר או בקצה בית העלמין. הגעה למקום הקבורה ברכב – אם בציבור המלווים יש אנשים מבוגרים מאוד או חולים, ייתכן שניתן להביאם אל מקום הקבר ברכב. כדאי לברר מראש עם הנהלת בית העלמין או החברה קדישא את מסלולי ההגעה לחלקת הקבר. מערכת הגברה בבית הלוויות – כדאי לוודא שיש מערכת הגברה שתאפשר לכל הנוכחים להיות שותפים בטקס.