08-6233239
Get Adobe Flash player

קטעי קריאה מן התנ"ך

"היתה עלי יד-ה', ויציאני ברוח ה', ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה עצמות: והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על-פני הבקעה, והנה יבשות מאד: ויאמר אלי – בן-אדם, התחיינה העצמות האלה? ואמר – אדני ה', אתה ידעת: ויאמר אלי – הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם, העצמות היבשות, שמעו דבר ה': כה אמר אדני ה' לעצמות האלה – הנה אני מביא בכם רוח, וחייתם: ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח – וחייתם, וידעתם כי-אני ה': ונבאתי כאשר צויתי. ויהי קול כהנבאי, והנה-רעש, ותקרבו עצמות עצם אל-עצמו: וראיתי והנה-עליהם גדים, ובשר עלה, וקרם עליהם עור מלמעלה – ורוח אין בהם: ויאמר אלי – הנבא אל-הרוח, בן אדם, ואמרת אל הרוח כה אמר אדני ה', מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה – ויחיו: והנבאתי כאשר ציוני, ותבוא בהם הרוח ויחיו. ויעמדו על רגליהם, חיל גדול מאד מאד: ויאמר אלי – בן-אדם העצמות האלה כל בית-ישראל המה, הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו, נגזרנו לנו: לכן, הנבא ואמרת אליהם – כה-אמר אדני ה' הנה אני פתח את-קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי, והבאתי אתכם אל-אדמת ישראל: וידעתם כי-אני ה' בפתחי את-קברותיכם ובהעלותי אתכם על-אדמתכם, וידעתם כי אני ה' דברתי ועשיתי, נאם-ה':"

(יחזקאל ל"ז, 1 – 14).

 

 "וזכר את- בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ: עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים, ושבו העבים אחר הגשם: ביום שיזעו שומרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטוחנות כי מעטו, וחשכו הראות בארבות: וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור, וישחו כל-בנות השיר: גם מגבה ייראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה, כי הולך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים: עד אשר לא-ירחק חבל הכסף ותרץ גולת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור: וישב העפר על-הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה:"

(קהלת י"ב, 1 – 7).